סיפורי נפשהסיפורים האישיים של מתמודדי הנפש בישראל

סיפורי נפש חדשים

ניתן לשלוח את סיפור הנפש שלכם באמצעות הטופס הזה - לחץ כאן

phoenix הסיפור האישי של

את הסיפור שלי אני מעדיף להתחיל דווקא מהסוף. אני מגורר היום בחולון, במסגרת שיקומית של דיור מוגן יחד עם עוד שני שותפים, כשהתייעצתי עם העו"ס על התעניינותי בכתיבת סיפור חיי, היא עודדה אותי בטענה, שבכך אתרום אולי, גם למשתקמים אחרים, ובכך לעודד אותם להאמין שהכול אפשרי. אני, אם יורשה לי לומר, לא מרגיש בן-אדם מיוחד. מטרתי בחשיפת השתלשלות חיי היא, בואו נאמר, "לפרוק את מה שיש לי על הלב ובבטן", מעין תהליך קתרטי. לדיור המוגן הגעתי בדרך לא דרך לפני כ- 3.5 שנים, בגיל 29, לאחר שניתקתי קשר פיזי, ובעיקר נפשי מהדירה של "הוריי"...

phoenix קרא עוד על הסיפור האישי של

:הסיפור האישי של מעין

זוזי את מפריעה לי, כך שמעתי ולא שמעתי את הקולות, זועקים לעברי, בעודי הולכת לי בשקט על הקו הלבן המפריד בין הנתיבים, הקו המפריד בין השפיות לאי שפיות. הפרעה, מפריעה, מופרעת, פתאום החלו לצוץ מילים סביבי. מבלי שחשתי בכך החלה הלולאה מתהדקת סביבי. לולאה שסגרה עלי לבסוף, והביאה את הילדה הכי טובה והכי אהובה והכי מוכשרת אל בין קירותיו הזוועתיים של בית החולים "טלביה". נורא.

קרא עוד על הסיפור האישי של מעין

:הסיפור האישי של איסי

שמי י', תושב ירושלים, אני בן 31 ונמצא בתהליך שיקום. אני רוצה לספר לכם על מה שעברתי. אני מאובחן כסובל מפוסט טראומה מורכבת ומהפרעת אישיות גבולית. הרקע לכך הוא התעללות מינית שעברתי במשפחה על ידי אחי, כשהייתי בן 7.

קרא עוד על הסיפור האישי של איסי

:הסיפור האישי של דג במים

דמיינו לכם שאתם באמצע גיל 17, אחד הגילאים היפים שיש לאדם בחיים, אתם תלמידים מעולים בבית הספר התיכון, צוברים חברים והופכים להיות פופולריים ככל שעובר הזמן, גם בקרב בנות המין היפה, אתם מצטיינים בספורט שאתם כל כך אוהבים, והולכים לקראת מבחני הבגרות שאותם ללא ספק תעברו בהצלחה מרובה, ואז תיכנסו לצבא למסלול יוקרתי ועתידכם המקצועי והכלכלי יהיה מובטח.

אבל...

קרא עוד על הסיפור האישי של דג במים

:הסיפור האישי של בן יעקב

הייתי נער צעיר בן שבע עשרה, כשפרץ המשבר. לא הצלחתי להירדם בלילות, כל הלילה מתהפך מצד לצד, קם לנשום אוויר בחלון ו...

קרא עוד על הסיפור האישי של בן יעקב

:SPAIDER הסיפור האישי של

בתאונה בשוק השמאלית נהיתה אמטומה (שטף דם) שלא נרפאה במשך חודשים רבים! רופאים רבים ניסו לרפא אבל ללא הצלחה ,וכל אחות רופא , או כל אחד שראה את הרגל קבע חד משמעית לאיש יש סוכר! או שושנה! ולאחר כחודש ימים ראה המצב כירורג ואמר אין זמן לקוסמטיקה חתך את חזית השוק במקום שהעור הוא הכי דק בגוף ולכן הפצע לא התרפא, בכדורים ומשחות אין ספור! ...

SPAIDER קרא עוד על הסיפור האישי של

:הסיפור האישי של נשמה טהורה

נולדתי בצפון ובגיל מאוד צעיר החליטו כבר בשבילי, בגיל 11 חודש נשלחתי לבית יתומים עם אחותי התאומה, וכעבור שנה נוספת לבית יתומים נוסף עד שהגעתי להוריי, בגיל מאוד צעיר אימי סיפרה שהם לא ההורים שלנו ולמה לקחו אותנו, לי תמיד היה חלום שמי שילדה אותי תבוא לחפש אותי...

קרא עוד על הסיפור האישי של נשמה טהורה

:הסיפור האישי של עודאי

שלום שמי עודאי ואני בן 16 מהכפר ג'ת ואני רוצה לספר לכם את הסיפור האישי שלי, ראשית כל החיים שלי הם לא גן של שושנים כשהייתי בן 14 הלכתי בדרך לא כל כך ישרה וטובה ונורמטיבית

קרא עוד על הסיפור האישי של עודאי

:הסיפור האישי של אביתר

הסיפור חיים שלי מתחיל בגיל צעיר יחסית, כילד לא הייתי מקובל בחברה הילדים בבית הספר תמיד היו מציקים לי, והציונים שהיו לי בבית הספר היו שליליים ברובם הילדות שלי עברה תוך מסכת התעללויות בין במילים ובין באלימות פיזית מצד אבי ואימי אך לרוב בידי אבי, אני זוכר מקרה שחקוק אצלי בזיכרון ולא עוזב אותי עד עצם היום הזה, על שאחותי אז הייתה בת 16 וניסתה לקפוץ מהחלון וסגרה את הדלת על היד של אבא שלי בגלל שהוא רצה להיכנס לחדר ולהרביץ לה

קרא עוד על הסיפור האישי של אביתר

:הסיפור האישי של צביאל

אני חליתי במניה דפרסיה ואני הקדשתי את חיי למלחמה בסטיגמה כלפי נפגעי הנפש בישראל
עד גיל 19 החיים שלי התנהלו פחות או יותר, באופן סביר ביותר ודי שבלוני, בגיל 19 קרה לי פתאום פנצ'ר, הייתי במסגרת שירות צבאי, בשירות חובה בצה"ל חייל קרבי בתותחנים והיה לי איזה פתאום איזשהו מפקד, כולו רב"ט או סמל שהחליט פתאום לחפש אותי, למה אני לא מצאתי חן בעיניו, הוא לא מצא חן בעיני, הבעיה היא שאני הייתי למטה, והוא היה מלמעלה, והוא פשוט התחיל לדפוק אותי מכל הכיוונים, ואני ניסיתי לעניין את המפקדים הבכירים

קרא עוד על הסיפור האישי של צביאל

:הסיפור האישי של אילנית

שלום לכולם, המכתב הזה פה בגלל שפעם הייתי בתקופה שחורה מאוד, שלא יכולתי לקום בבוקר וגם בכלל לא רציתי לקום בבוקר, לכן מאז שזה עבר אני שמחה לקום כל בוקר גם אם לא הכל ורוד ואני רוצה שגם אתם תהיו שמחים לקום בבוקר, לכל אדם יש דברים חיוביים ושליליים בחייו, צריך להסתכל על הדברים החיוביים בכל זמן נתון, נכון זה לא תמיד קל לשים בצד את כל הדברים הרעים אבל חשוב לנסות להתמקד בטוב, ותמיד להביט קדימה, ולא לתת לפחד לשתק אותנו
לי יש ארבעה פרוייקטים מקסימים שהם ארבעת הילדים שלי, יש לי עבודה, יש לי בעל, יש לי בית, אני בריאה, הילדים והבעל ברוך השם בריאים, מי צריך עוד סיבות מיוחדות לקום בבוקר? את האוורסט מבחינתי כבר כבשתי, ולא בקלות אלא עם הרבה יזע ודמעות, והגעתי לאן שאני נמצאת היום

קרא עוד על הסיפור האישי של אילנית

סיפור הנפש השבועי

phoenix הסיפור האישי של

את הסיפור שלי אני מעדיף להתחיל דווקא מהסוף. אני מגורר היום בחולון, במסגרת שיקומית של דיור מוגן יחד עם עוד שני שותפים, כשהתייעצתי עם העו"ס על התעניינותי בכתיבת סיפור חיי, היא עודדה אותי בטענה, שבכך אתרום אולי, גם למשתקמים אחרים, ובכך לעודד אותם להאמין שהכול אפשרי. אני, אם יורשה לי לומר, לא מרגיש בן-אדם מיוחד. מטרתי בחשיפת השתלשלות חיי היא, בואו נאמר, "לפרוק את מה שיש לי על הלב ובבטן", מעין תהליך קתרטי. לדיור המוגן הגעתי בדרך לא דרך לפני כ- 3.5 שנים, בגיל 29, לאחר שניתקתי קשר פיזי, ובעיקר נפשי מהדירה של "הוריי"...

phoenix קרא עוד על הסיפור האישי של